מאמר זה ייסוב סביב הנחות עבודה שנעשו בשנת 2020 + 2021, ומקבלות תוקף כעת ב-2022, בנוסף לכך תהיה תחזית נוספת להמשך.
כפי שאני תמיד טוען, משכנתה = אשראי = מימון, ומימון גבירותיי ורבותיי זו מומחיות.
כעת, אצטט מס' נקודות ממאמר שהעליתי גם בעמוד העסקי וגם בפורום, המאמר נכתב בתחילת משבר הקורונה (לאחר העלייה החדה והירידה לאחר מכן בריביות):
לפני מס' שנים, העליתי מאמר מאד מיוחד שקראתי לו איזון תקופות, המאמר יצר באזז מרתק כאן בפורום, חלק היו בעד וחלק נגד.
האסכולה הראשונה טוענת שיש לקצר את הקלצ ולהאריך מ"צ ופריים.
האסכולה השנייה שאני גאה להיות אבי האסכולה הזו גורסת כי יש לאזן בין תקופות המסלולים.
כיום, כאשר יש אינפלציה גבוהה של מעל 4 אחוז וגם בזמנים שגרתיים של אינפלציה בשליטה (יעד בנק ישראל הינו 1-3 אחוז) ברור לכל כי יש לאזן את התקופות.
אותם יועצים שטענו כי יש לקצר את הקל"צ טעו ובענק, מאחר וכאשר יש אינפלציה בתוספת למסלול ארוך טווח, קצב החיתוך מהקרן נשחק לחלוטין.
ניקח 2 תמהילים פשוטים:
התוצאה: הפרש של 33,815 ש"ח לכל התקופה
בתחילת השנה, העליתי תחזית, להלן מס' נקודות עיקריות:
תחזית להמשך השנה: (נכתב לפני פירוק הממשלה ובהנחה והמלחמה באירופה תימשך).
בתקופה הנוכחית, יש חשיבות עצומה לבנייה נכונה ומותאמת של תמהיל המשכנתה בדגש על הפחתה לחשיפה מדדית או מט"ח ובנוסף לבחון את יכולת ההחזר בצורה מחמירה יותר מתוך הנחה לקצב עליית ריביות.
כל הזכויות שמורות לטל בן חיים ניהול פיננסי.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם