אתם בטח שואלים את עצמכם איך הריביות עלו בצורה כה דרמטית בעוד שרוב המדינה משותקת, אם תקראו את המאמר מבטיח שיהיו לכם התשובות
ראשית, יש להבין מהם מקורות המימון העיקריים של הבנקים:
עלויות הגיוס משתנות מיום ליום, לכל בנק עלויות גיוס שונות, יש הבדל בין עלות גיוס של בנק גדול לבין עלות גיוס של בנק קטן בדיוק כמו לאדם פרטי שלוקח הלוואה. בשבועיים האחרונים, אנו עדים לעלייה משמעותית בריביות הבנקים. הסיבה העיקרית "עלייה בתשואות על אג"ח ממשלתי" (מקור גיוס עיקרי של המערכת הפיננסית). הסיבה המרכזית הינה פאניקה, בניגוד לכל רציונל, בעיתות משבר הולכים לנכסים הבטוחים ביותר ומה יותר בטוח מכך שממשלת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה. הייתה כאן מכירה מאסיבית של משקיעים זרים ומוסדיים מה שגם למחיר האג"ח ליפול, להזכירם באג"ח יש יחס הפוך, כאשר המחיר יורד התשואה עולה והפוך. התשואה בעצם מגלמת את מידת הסיכון של האיגרת, ככל שהיא גבוהה יותר, יש חשש גבוה יותר ולכן המשקיע רוצה פיצוי תמורת הסיכון.
הסיבה האמיתית לעלייה בריביות המשכנתא הינה פרמיית הסיכון שגדלה בצורה משמעותית. פרמיית הסיכון זה בעצם המרווח הבנקאי, כאשר יש סיכון ליציבות המשק, הבנק מתמחר זאת בריביות. מאיפה אני יודע זאת?! בצורה הכי פשוטה, ברור לכל שהלוואה שניתנת כעת לא באה מכספי גיוס שנוצר עכשיו ולכן הסיבה המרכזית היא הסיכון גדל.
יש מס' צעדים (בנק ישראל נקט בחלקן):
מחיר הבנזין לצרכן בתחנות דלק מורכב ממס' רכיבים ומחושב לפי מחיר הבנזין באירופה בחמשת ימי העבודה שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש:
מצורפת טבלה כדי להמחיש את הפער האדיר.
כיצד יש כזה פער, תשובה פשוטה: מיסים + מיסים + מיסים (זה הפער יעלה עוד בעקבות משבר הקורונה).
כעת, נראה את טבלת ריביות:
*ריבית שקלית עד 2013 כממוצע בקבועה
**ריבית שקלית מ-2013 כממוצע לפי קבועה + משתנה ולכל הטווחים.
***תשואה נגזרת מעקום 0 לא כולל תשואה לפדיון של שנה.
ניתן לראות מגמה שבה יש קשר בין ריבית בנק ישראל לממוצע הריביות. כמו כן הטבלאות בעצם באות להראות כי הגורמים המשפיעים על מחירי המוצרים קרי ריבית ודלק הינם גורמים חיצוניים, רוצה לומר על הדלק יש השפעה גדולה הרבה יותר 2/3 ליתר דיוק למיסוי מאשר למחיר חבית הנפט, בעוד שעל ריביות משפיע בעיקר מרכיב הסיכון בשווקים.
ניתן לראות כי לא תמיד יש קורלציה מלאה בין תשואות האג"ח הממשלתי לבין הריביות בפועל, ארחיב ואסביר כי הבנק כאשר התשואות יורדות, הריביות יורדות בשיעור מתון יותר אל מול תשואות שעולות.
המשבר האחרון הוא בבסיסו רפואי/אפידמיולוגי שאט אט הופך גם למשבר כלכלי, משבר נזילות ומחנק אשראי והוא הגורם המרכזי לעליית הריביות. הצעדים הנהדרים שהפד האמריקאי מבצע (פרט להורדת הריבית החדה) + הצעדים שבנק ישראל מבצעים בשוק האמריקאי והישראלי בהתאמה מבטיחים נזילות ומשדרים שיש מבוגר אחראי.
בסקירות פנימיות שערכתי צפיתי כי עד סוף מרץ נגיע לאבטלה כבדה של 20% משמעות הדבר היא ש-1 מתוך 5 ישראלים עובדים. מה שמסכן את יציבות המשק כרגע, הינה האבטלה הגואה, מעל 20%, השאלה הגדולה היא, כמה מתוך אותם עובדים שיצאו לחל"ת, אכן יחזרו לעבודה. אלו בדיוק הנתונים שהבנק מתמחר בבואו לקבוע ריבית, להערכתי תחום העיסוק הופך להוות נדבך חשוב, כעת הבנקים יתרכזו בלווים איכותיים בעלי דירוג אשראי גבוה לפחות עד התבהרות המצב.
כל הזכויות שמורות לטל בן חיים ניהול פיננסי.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם