מאקרו כלכלה והקורונה:

המאמר הזה יעסוק במאקרו כלכלה בכללי ודרכים ליציאה מהמשבר וצמיחה מחודשת בכלכלה הישראלית.

לרוב כלכלנים ומומחים (אני לא כלכלן אלא בעל תואר שני במימון) בזמנים כאלו לא כותבים חוות דעת כי הם חוששים לשמם המקצועי מאחר והשוק מאד דינאמי וקשה לקלוע בול להשלכות, יחד עם זאת אני עוקב באדיקות אחרי תנועות השוק ויחד עם ניסיון אקדמי, ניסיון מקצועי, חשיפה למידע רב ופסיכולוגיה אני מבצע ניתוחים מדוייקים וקפדניים שלשמחתי (ולפעמים לא לשמחתי) מתקיימים במציאות.

לטעמי מדובר על אחד המשברים הפיננסיים הקשים שידע העולם המודרני, כן כולל את השפל הגדול של 1929, כלכלת העולם מגיעה אליו שהיא ממילא עמוסת חובות.

מס' נקודות מרכזיות בנוגע למאקרו כלכלה וציפיות השוק:

1. הפדרל ריזרב (המקביל האמריקאי לבנק ישראל) עדכן כי אם בעבר כאשר האינפלציה הייתה מגיעה לסביבות 2% אז אוטומטית מתחילה העלאת ריבית וכעת מה שהיה לא שיהיה, יהיו אינדיקטורים כלכליים נוספים וחשובים יותר כמו שיעור אבטלה שישפיעו על העלאות ריבית.
2. הממשל האמריקאי הציג תוכניות חילוץ אחת אחרי השני בטרילוני דולרים, מאין הכסף? העמקת החוב הפדרלי.
3. החשש הכלכלי העיקרי בתחילת המשבר היה לפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית הגלובאלית. (תרחיש שלשמחתנו לא התממש)
4. השווקים הפיננסים סוערים ובנקים מרכזיים בעולם מייצרים נזילות רבה בשווקים. ולכן גם שוקי המניות עולים.
5. החשש במשק הישראלי היה ממחנק אשראי, כלומר הבנקים מפסיקים לתת אשראי או מצמצמים משמעותית את קווי האשראי לעסקים ולפרטיים (בעיקר לעסקים). בפועל זה לא קרה ובעזרת מדיניות חכמה (לדעתי) של בנק ישראל הנזילות בשווקים לא נפגעה בצורה שתשפיע על האשראי או על מחירי האשראי.
6. אין חשש ליציבות הבנקים בישראל, הם מחזיקים רזרבות והם נזילים.
7. הפדרל ריזרב ביצע מס' מהלכים שנועדו להנזיל את השוק (מהלכים מורכבים שלא אפרט עליהם כאן).
8. האג"חים בשוק האמריקאי והישראלי בירידה מתמשכת כבר כמעט חודש, להזכירכם יש יחס הפוך בין מחיר האג"ח שיורד לבין התשואה שעולה, מה שבסופו של דבר משפיע על הריביות של כולם בכללי ובמשכנתא בפרט.
9. מחיר הנפט התייצבו.
10. הגדלת הגרעון בישראל למעל 160 מיליארד ₪ כתוצאה ממשבר הקורונה, הגורמים העיקריים הם כמובן ירידה בתוצר (התכווצות המשק) בצד המכנה ועלייה בהוצאות הממשלה בצד המונה.

כאשר אני נשאל כיצד הדבר משפיע על המשכנתאות בישראל, התשובה האמיתית היא שאף אחד לא באמת יודע, לעיתים נראה כי שוק הדיור והמשכנתאות בישראל מנותק מהעולם החיצוני.

אנו רואים מצד אחד שיעורי אבטלה של 15% בנוסף להתכווצות של כמעט 7 אחוזים בתוצר ב-2020 ומצד שני מחירי הדיור שבים לעלות + קצב נטילת משכנתאות מטורף שרק הולך ומתגבר (גם באחוזי המימון הגבוהים מעל 60%).

כיצד המשבר השפיע ומשפיע בישראל:

1. מיתון.
2. חל"ת.
3. פיטורין.
4. צמצומים.
5. פגיעה אנושה בענף התעופה.
6. פגיעה קשה בענף התיירות.
7. פגישה קשה מאד בענף הפנאי.
8. פגיעה בספורט הישראלי (ממילא לא הצטיין במיוחד).
9. תשומות הבנייה עולות וימישכו לעלות ואחת הסיבות היא עלייה משמעותית בעלויות השילוח הבינלאומי.
10. משכנתאות התייקרו בחודש האחרון.
11. מחירי הדיור-עולים.

כיצד המשבר ישפיע על ענף הנדל"ן בישראל:

ענף הנדל"ן הוא אחד מקטרי המשק ואחראי לכ-11.5% מהתוצר.

מחירי הנדל"ן המניב, כלומר מחירי השכירות (לעסקים) ירדו.

מחירי הדיור עלו  כמו למשל בבריטניה, מחירי הנדל"ן הגיעו לשיא חרף המשבר.

בעתות משבר אנשים נוטים להשקיע באופן סולידי כמו נדל"ן.

כיצד המשבר השפיע ומשפיע על ענף המשכנתאות בישראל:

1. הבנק החל לתמחר מסלולים צמודים לפי צפי מדד שונה ולכן זו גם אחת הסיבות שהמסלולים הצמודים הוזלו מאד.
2. קבועות לא צמודות – עולות.
3. במידה ויש יכולת תזרימית יש להקדים תשלומים לקבלן.
4. לא מתכננים פירעונות של מסלולים עוד 5 שנים ולא עוד שנה.
5. משאירים כסף נזיל, כלומר לא להשתמש בכל ההון העצמי.
6. יש לתכנן משכנתא בצורה מושכלת תוך יציבות מקסימלית.
7. לבדוק כדאיות מיחזור בהקדם.
8. להיעזר בייעוץ מקצועי ורציני.

החלק המעניין באמת הגיע, אז איך יוצאים מהמשבר?!

ברשותכם נצלול לשנת 1933 אז הנשיא האמריקאי הנבחר פרנקלין ד. רוזוולט הכריז על תוכנית ה"ניו דיל", התוכנית מאד מאד ארוכה ומפורטת וחלקה לא מתאימה לימינו או לחילופין מיושמת בישראל הלכה למעשה כמו הגבלה ופיקוח של המערכת הבנקאית + שוק ההון וחלקה העיקרי הינו השקעה בתשתיות ואי-חשש מאינפלציה.

מס צעדים קריטיים ליציאה מהמשבר:

1. השקעה בתשתיות – היא אחד מאבני היסוד של מחוללי צמיחה. הנה מס' דוגמאות להשקעה בתשתיות:
   1. סלילת כבישים
   2. בניית מחלפים
   3. מסילות רכבת
   4. סיבים אופטיים
   5. טכנולוגיה במגזר הציבורי
2. השקעה בחינוך – הנה מס' דוגמאות להשקעה בחינוך:
   1. הפחתת כמות התלמידים בכיתות
   2. עידוד העתודה (כיתות יג' ויד')
   3. העלאת שכר המורים
   4. שיפור מקצועי של המורים
   5. התאמה נכונה יותר של החופשות בבתי הספר וההורים
   6. בניית כיתות טכנולוגיות
   7. הפחתת כמו הבגרויות
3. פיחות במטבע השקל – שקל חזק מדי לא טוב ואכן בנק ישראל ממשיך לרכוש דולרים.
4. השקעה במגזר הציבורי – הנה מס' דוגמאות:
   1. שיפור הטכנולוגיה
   2. השתלמות טכנולוגית של העובדים המבוגרים
   3. יש להפוך אותו לרזה ויעיל יותר
5. אי-חשש מאינפלציה – השארת הריבית הנמוכה עד שאינדיקטורים כלכליים כמו צמיחה, שיעור אבטלה, הפחתת הגירעון יתאימו להעלאת הריבית, כלומר שלא תהיה קורלציה גבוהה בין האינפלציה לריבית במשק.

כל הזכויות שמורות לטל בן חיים ניהול פיננסי.