ברצוני לעשות קצת סדר בכל האמור להעלאת ריבית בנק ישראל.
ריבית בנק ישראל הינה המרווח שבין שיעור הריבית שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים (לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי, בינלאומי, ירושלים, ועוד) לבין שיעור הריבית שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים (פיקדונות במופקדים בבנק ישראל).
בדומה למצב בו לקוח פרטי מפקיד כסף לפיקדון באחד הבנקים, הריבית שבנק ישראל גובה על ההלוואות, גבוהה משער הריבית שהוא משלם על פיקדונות הבנקים.
החל מ-1.6.10, סמכות קביעת הריבית נתונה בידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהנגיד עומד בראשה. החל מחודש מרץ 2017, מפרסם בנק ישראל את הריבית רק 8 פעמים בשנה. בחדשים פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר מפרסם הבנק ביום שני שלפני יום רביעי האחרון של החודש, ובחדשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר, מפרסם בנק ישראל את הריבית ביום שני השני בחודש. הפרסום תמיד בשעה 16:00. במקרים חריגים, משנה הבנק את שער הריבית במועד שהוא רואה לנכון, ואינו ממתין למועדים הקבועים.
הלכה למעשה, שער הריבית הוא כלי בידי בנק ישראל לשליטה מוניטרית באינפלציה (כמות הכסף) בשוק ולמטרות נוספות כגון עידוד הצמיחה במשק.
ריבית הפריים משמשת כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות מסוגים שונים כגון הלוואות ופיקדונות.
ריבית הפריים הינה ריבית בנק ישראל + מרווח של 1.5% ומסומנת באות P. כיום ריבית הפריים היא 1.85%.
המרווח של 1.5% הינו המרווח הבנקאי שמפה, הבנק מנהל את סיכוניו. 1.5% אינו קבוע בחוק ולמעשה הוא מנהג שפיתחו הבנקים, בתיאוריה, כל בנק יכול לבחור איזה מרווח שהוא חפץ, בפועל כולם מיישרים קו ל-1.5%.
מסגרת האשראי (אוברדרפט), לרוב, מדברים במונחים של פריים פלוס (מרווח גבוה).
כעת, עלויות הגיוס של הבנקים עלו וימשיכו לעלות לפי כל הערכות (בכל מסלולי המשכנתה) ולכן מגמת העלייה בריביות בעיקר הלא צמודות תימשך לדעתי.
יש לציין, כי החדשות המרעישות באמת היו לא עצם עליית הריבית אלא הערכה של בנק ישראל שבתוך שנה הריבית תהיה 1.5% כלומר ריבית הפריים תהיה 3% ולכך תהיה משמעות גדולה מאד על הרבה מאד לווים פרטיים ויותר מכך על הרבה מאד עסקים שהאשראי הבנקאי מהווה כחמצן עבורם.
ראשית, מסלול הפריים בכלל המשכנתאות, חדשות וישנות, יתעדכן אוטומטית כלפי מעלה בשיעור של 0.25%.
שנית, בשאר מסלולי המשכנתא, אין קורלציה מלאה בין ריבית הפריים לשאר ריביות המשכנתא, קבועות ומשתנות. יחד עם זאת יש קשר עקיף, אנסה להסביר בקצרה ובפשטות., אך כן יש מגמת עלייה בריביות שחלקה העיקרי נובעת מהאינפלציה המשתוללת ברחבי העולם וגם בישראל אם כי פחות.
כאשר ריבית בנק ישראל עולה, המשמעות היא שציפיות האינפלציה עולות וכתוצאה מזה הבנקים עלולים להעלות את מרווח המסלולים הצמודים (יחד עם גורמי הסיכון שנמצאים בשוק) מה שייקר את המסלולים הצמודים ובנוסף עלייה בתשואות האג"ח הצמודות מה שמייקר את העוגנים הצמודים בבנקים. לגבי המסלולים הלא צמודים, אחד מאפיקי הגיוס של הבנקים מתייקר משמעותית ולכן זה יגולגל לצרכן הסופי (אנחנו).
צירפתי שתי דוגמאות נפוצות:
בנק ישראל למעשה "ירה לעצמו ברגל" כאשר לפני מעט יותר משנה הוא ביטל את מגבלת שליש הפריים ומאידך כעת נותן סקירה שהריבית עשויה להגיע ל3% תוך שנה, המשמעות היא קצב עליית ריבית מאד גבוה, להערכתי בנק ישראל לא יעלה את הריביות בחדות כזו, אלא אם האינדיקטורים הכלכליים ימשיכו להיות קיצוניים. שימו לב כי אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה ומזון) עולה בשיעור מתון יותר. המזון מתייקר בין היתר כתוצאה מהשפעת הקורונה, האנרגיה-גז דלק וכדו' מושפע רבות מהמלחמה באירופה.
אני רוצה להסב את תשומת הלב שלכם לנושא שלדעתי לא מקבל מספיק דגש- הצפי למחנק אשראי גדל. לאומי ופועלים, בשיא מגפת הקורונה הגדילו את החשיפה לאשראי נדל"ני בצורה משמעותית (שני הבנקים הגדולים בפער), אני רואה ייקור של המימון ליזמים (עוד לפני עליית ריבית בנק ישראל). במידה והשוק יקלע למחנק אשראי ממשי, המשמעות היא שהריביות יעלו בצורה משמעותית עוד יותר.
כל הזכויות שמורות לטל בן חיים ניהול פיננסי.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
