מי מאיתנו לא שמע את המושג "יוקר המחייה".

יוקר המחייה הינו מושג תאורטי המשמש למדידת עלות המחייה/הצריכה הממוצעת למשק בית.

יוקר המחייה קיבל משנה תוקף בארץ בעיקר לאחר הצטרפות ישראל למדינות ה- OECD

Organisation for Economic Co-operation and Development ובעברית הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח כלכלי.

מדד המחירים לצרכן – מדד המחירים לצרכן מתאר את השתנות המחירים של סל מוצרים קבוע לאורך זמן, המדד מפורסם בכל 15 לחודש עבור החודש שקדם לו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המאמר בעצם עוסק בפער שכולנו מרגישים, יש כאן מצב דיכוטומי שבו מצד אחד יוקר המחייה עולה ועולה וכולנו מרגישים זאת ומצד שני מדד המחירים לצרכן יורד/נשאר ברמה נמוכה מאד. לכאורה אין היגיון כי אם אין אינפלציה (עליית מחירים) אז איך עם אותם 100 שקלים שיש לנו אנו מצליחים לקנות פחות, לפער הזה אקרא "מדד היוקר".

סיבות לעלייה ביוקר המחייה:

1. קידמה טכנולוגית – אנו מוציאים כסף על מוצרים שבעבר לא היו קיימים/לא הכרנו בצורך שלהם, לדוג' בעבר לא היינו מוציאים כספים רבים עבור שירותי תקשורת, לא היו טלפונים חכמים ושפע אפשרויות טלוויזיה, היום יש 3-4 טלוויזיות למשק בית ולכל ילד יש סמארטפון.
2. ההוצאה הציבורית פחתה משמעותית ועל מנת לגשר על הפער משק הבית מוציא יותר. לדוג' אם פעם הוצאה ממוצעת על חינוך ילד הייתה מתפלגת כ-70 אחוז המדינה ו-30 אחוז ההורים היום המצב הפוך, המדינה משקיעה פחות ועל הפער הזה ההורים צריכים לשלם. דוג' נוספת בריאות, בעבר המדינה הייתה מוציאה פר אדם X היום X מינוס ושוב על הפער הזה האזרח מגשר מכיסו.
3. הוצ' תחבורה עלו בצורה משמעותית הן מבחינת דלק (הייתה ירידה דרמטית בעקבות הקורונה) והן מבחינת זה שלמשק בית במעמד הבינוני יש כבר 2 רכבים.
4. פערי ידע – הטכנולוגיה בישראל מפגרת אחרי העולם (בעיקר במגזר הציבורי) וזה עולה הרבה כסף למשלם המיסים.
5. חלוקת עוגה לא שווה (בלי להיכנס לפוליטיקה) עיקרון פארטו 20-80. 20 אחוז מהאוכ' מייצרת 80 אחוז מההכנסות.
6. שחיקה ריאלית של השכר אל מול מדד יוקר המחייה (מצרף נתונים).
7. ישראל אינה שוק תחרותי דיה. אין תחרות אמיתית במערכת הבנקאית + אין תחרות אמיתית בשוק המזון ועוד ועוד.

באמצעות הטבלאות שאציג, נוכל לראות את ההשפעה דה פקטו שכולנו חווים.

נכון לשנת 2017, רמת המחירים בישראל גבוה ב-20% לעומת ממוצע במדינות ה-OECD.

אם נכניס לשקלול גם את ממוצע התמ"ג לנפש, הפער עולה בעוד כמה אחוזים.

שימו לב, איך הפער הולך וגדל עם השנים, כמו כן חשוב מאד לציין את המחאה החברתית של 2011 שבבת אחת חתכה את הפער ל-1 ב-2012.

נתון שני חשוב מאד, מדידת המחירים בענפים השונים אשר נמצאים בתוך סל קניות ממוצע (להלן: מדד המחירים לצרכן) מציגה את רמת המחירים במונחי כוח קנייה (כלומר, בשכלול תמ"ג לנפש). הטבלה מעודכנת בהתאם למדידה של שנת 2014 (לא נעשו מדידות מאז).

נתון אחרון אשר יסביר את תופעת יוקר המחייה ומבחינתי הנתון החשוב ביותר הינו ניתוח תת ענפים בתחום המזון והמשקאות, ספוילר (ותראו מופתעים) הפער הגדול ביותר בענפים בהם ישנם פיקוח ממשלתי וניהול מכסות – זוכרים את היעדר התחרות שציינתי מעלה.

*שימו לב, לפערים העצומים שכל אחד מאיתנו נפגע מהם.

כעת, נעבור לנושא של מדד המחירים לצרכן, מס' בעיות כפי שאני מוצא לנכון:

1. מדד סטטיסטי לא אובייקטיבי שעובר מניפולציות סטטיסטיות.
2. לא מייצג סל מוצרים אמיתי של מגוון רחב באוכלוסייה.
3. לא ברור כיצד ומדוע נקבע המשקל של כל סעיף המרכיב את המדד.
4. איכות מוצרים מאד מגוונת.
5. לעיתים המדד מתעדכן שוב לאחר מס' חודשים.

להלן טבלת המדד ב-11 שנים האחרונות:

כעת בואו נראה ממה מורכב המדד:

ובהשוואה היסטורית במרוצת החמש עשרה שנים האחרונות:

לסיכום, ניתן לראות כי אכן "ההרגשה" שכולנו חווים כפגיעה בכיס היא הלכה למעשה נכונה.

יש כאן מצב כלכלי מאד מיוחד, מצד אחד ממד המחירים נמוך, מצד שני יוקר המחייה עולה לעיתים בצורה חדה, מה שממתן במעט את הפגיעה בכיס הוא המטבע החזק של ישראל.

במאמר הבא, אעסוק במתן פתרונות כיצד ניתן להפחית את יוקר המחייה וכיצד ניתן לצאת מהמשבר הכלכלי.

כל הזכויות שמורות לטל בן חיים ניהול פיננסי.